נולדתי בירושלים בשנת 1959, ובגיל 11 עזבתי את העיר, ועברתי לגור בקיבוץ מלכיה כילד חוץ. שם נתקלתי לראשונה בריקודי עם, בחוג שהתקיים בחדר האוכל. בהמשך נהגנו לנסוע מידי שבוע להרקדה בקיבוץ גונן, ושם נחשפתי לריקודי השורות. ריקוד השורות הראשון שראיתי היה "ונוס", ומיד נדלקתי.

בחופשות הלכתי לרקוד אצל מישאל ברזילי, ולמעשה מישאל הפך לאבא שלי בריקודי העם. בשנים ההם הייתי אפילו עושה ביביסיטר על דודו ברזילי החמוד.

בגיל 16 מישאל שלח אותי לאולפן למדריכים, אותו עברתי בבית לסין בשנים 75/76. מאז הפך למעשה הריקוד למרכז חיי.

את התיכון סיימתי בקיבוץ מגידו בחברת נוער, ובצבא שרתתי כחובש קרבי.

רקדתי שנים אצל שלמה ולוסי ממן, לעיתים במספר להקות. אני זוכר שנים של הופעות בכרמיאל, בהן הייתי עולה ויורד מהבמה חמש פעמים, מחליף תלבושות ורוקד עם כל הלהקות של שלמה.

רקדתי גם באופן מקצועי בלהקת "ענבל".

באותן שנים הרקדתי את כל חברות הנוער, את השבטים למיניהם ואת הנוער העובד והלומד בכל גוש דן. היום זה נראה מוזר, אך בימים ההם אפילו לא הייתה לי מערכת אודיו. נהגתי ללוות ממישאל ברזילי את הציוד שלו, ואח"כ הוא נאלץ לרוץ ולחפש אותי על מנת לקבלו בחזרה. הצטרפתי למישאל כמעט מידי יום בהרקדותיו בכל רחבי הארץ, ולעיתים אף החלפתי אותו.

זכור לי, למשל, חוג שהיה למישאל בקרית קריניצי בתל השומר. לאחר שמישאל עזב את החוג אני התחלתי להרקיד במקומו. מחיר הכניסה היה לירה וחצי, וכאשר הסתיים לאחר שעה וחצי חוג המתחילים, היינו מוציאים את האנשים כמו בקולנוע, ומכניסים לחוג השני את המתקדמים.

באותן שנים רקדתי גם אצל יואב ומירה אשריאל.

הרקדתי שנים בחוגים רבים ובערים רבות. רוקדים רבים זוכרים במיוחד את החוג ברמת אפעל בין השנים 1979 ועד 1999 - עשרים שנים רצופות, וכן החוג בנוה מונוסון בשלישי ובמוצ"ש.

כיום אני מדריך בערים שונות בגוש דן, וכן מרקיד מטעם עיריית רמת גן בשתי הרקדות חופשיות- בשבת בבוקר ברחבת תאטרון יהלום, ובמוצ"ש באולם הספורט החדש בשכונת מרום נוה. בשעות היום אני עובד בעסק שבבעלותי לגידול צמחי בית וגינה, המשווקים הן בארץ והן בחו"ל.